|
עכשיו, בחר רנדומלית את אחד מילדיך
ותגיד לי כמה זמן פנוי יש לו ביום?….
הרבה שעות נכון?
ובחופש הגדול?….
כן כן, הרבה מאד שעות…
וכמה זמן מתוכם הוא במסך?
אתה תענה ״מלא״ אני מניח
אבל עכשיו תחשב כמה זה באחוזים?
ותגלה…
עד כמה אחוזי זמן המסך שלכם בזמנכם הפנוי
דומה לאחוזי זמן המסך של הילדים שלכם
בזמנם הפנוי
פשוט מכורח המציאות לנו יש פחות שעות
פנאי מאשר לילדים שלנו..
אבל כאשר בוחנים את הזמן הפנוי- שנינו
מבזבזים אותו פחות או יותר באותה צורה
ועל אותו דבר: סמרטפון.
ומבחינתי זה אומר כמה דברים:
1. אנחנו הדוגמה האישית של הילדים שלנו..
ולכן אם אנחנו רוצים לראות שינוי בחיים שלהם
איפה אנחנו צריכים לעשות קודם כל את השינוי??
נכון!
2. הילד שלך רואה סרטונים מפגרים
ביוטיוב? נכון.
אבל האם כל מה שאנחנו רואים במסך
ב 60% שלנו הוא אידיאלים צרופים?
כל גיל והצעצועים שלו..
לכן…
3. גש לילד שלך מתוך הבנה ולא
מתוך שפיטה קשה וחסרת רחמים
4. כל שיחה בנושא חייבת לבוא מהמקום
של:
יש פה אתגר ענק. וכולנו מתמודדים איתו. גם אני.
כולנו מחפשים דרכים לנצל נכון את הזמנים
הפנויים שלנו בצורה טובה, יעילה, יצירתית ומשמעותית
יותר.
5. כדי שתוכל באמת לתת יד לילד שלך
כדאי שתבחן את התהליך שאתה בעצמך
עובר במערכת היחסים שלך עם המסך.
מה הן נקודות התורפה? באילו כלים אתה
משתמש כדי להצליח? מה עובד לך יותר
ומה פחות?
אם תגיע עם כל ההבנה והנסיון האלה
אל הילד שלך פתאום תגלה שיש לך
מלא מה לייעץ לו ודרכים נפלאות לקדם אותו.
ואל תדאג, זה לא מוריד מערכך שתדבר בכנות
עם הילדים שלך גם על ההתמודדות שלך.
זה רק יוסיף לך חן 🙂
וכמה נקודות אמון בלב של המתבגר שלך.
ואיך אמרתי?
בתוך עמי אנוכי גולל..
ומגיב, מעלה ומשתף
שתף אותי במייל חוזר באתגרים.
אני מקפיד לקרוא
חושף לך את המנהרות התת קרקעיות
אל הנפש של הילדים שלך.
|
